הגהה היא השלב האחרון בתהליך העריכה. בשלב זה מוודאים שהכול מדויק, תקין וזורם. תפקיד ההגהה הוא לאתר שגיאות כתיב, טעויות הקלדה, מילים שנצמדו זו לזו, משפט שנקטע באמצע ובעיות בהמרה מוורד ל-PDF. המגיה, בניגוד לעורך, לא מתקן ניסוחים, אך ייתכן מצב שדווקא הוא (או היא) יגלה טעויות קריטיות שחמקו מעינו של העורך.
המגיה הוא בעצם הקורא הראשון של הספר. הוא מקבל לידיו מוצר מוגמר וערוך ולכן שם לב לדברים שמי שקרא את הספר כבר שש פעמים עלול להחמיץ. זו הסיבה שאסור לוותר על שלב זה ולהסתפק בעריכה. וזו גם הסיבה לכך שאני משתדלת לא להגיה ספרים שערכתי. אם אני בכל זאת מגיהה ספר שערכתי אני מקפידה שיעברו לפחות שבועיים (ועדיף יותר) בין שלבי העבודה כדי שאגיע להגהה בעיניים רעננות.
בהגהה נבדקים פרטים שנראים קטנים, אבל הם ההבדל בין טקסט מקצועי למרושל, כגון:
- שגיאות כתיב
- טעויות הקלדה
- שגיאות דקדוקיות
- ניקוד ש"ברח" מהאות שהוא מנקד
- עקביות בכתיב
- מילים ש"נדבקו" זו לזו
- פיסוק נכון
- מיקום סימני הפיסוק (צמודים למילה ללא רווח לפניהם)
- מספרים שהתהפכו
- מרכאות שנפתחות ולא נסגרות או להפך
ההגהה נותנת לטקסט את הליטוש הסופי.
אף קורא לא יחמיא לעבודתו המצוינת של המגיה, אבל אם תתגנב טעות הקלדה לספר – על זה כבר תשמעו…
לקבלת הצעת מחיר צרו קשר