אחד הדברים החשובים בעיצוב ובטקסט הוא אחידות. המוח שלנו אוהב סדר וארגון. לכן בעיצוב אנו מקפידים למשל על מרווחים שווים בין אלמנטים. השוו בין המודעה הזאת, המיושרת למרכז עם מרווחים שווים, למודעה הזאת, שכל משפט בה מיושר למקום אחר והמרווחים אינם אחידים. בספרים האחידות באה לידי ביטוי בפן הטיפוגרפי. הטקסט תמיד באותו גודל פונט, וכך גם הכותרות ושמות הפרקים. יהיה מרגיז לקרוא ספר שגודל הפונט ישתנה פתאום באמצע הפרק. לצורך האחידות הזו כדאי להיעזר בסגנונות עיצוב.

אם כן, כשכותבים ספר יש לבחור סוג גופן ואת הגודל שלו לכותרות, לתת-כותרות, לשמות פרקים, לטקסט הרץ, לכיתובים אם יש וכדומה. גודל הטקסט מבטא היררכיה.  שם הפרק יהיה הגדול ביותר, ואחריו כותרת, תת-כותרת, גוף הספר וכיתובים. למשל, אפשר להחליט ששם הפרק יהיה בגודל 30. כותרת תהיה בגודל 24. תת כותרת בגודל 20. אם יש עוד תת-כותרות הן יכולות להיות בגודל 16. הטקסט יהיה בגודל 12 וכיתובים גודל 10. אפשר גם לגוון בגופנים. גופן נרקיסים לשם הפרק. גופן דוד מודגש לכותרות. דוד נטוי לתת-כותרות. דוד רגיל לטקסט. אריאל לכיתובים לתמונות.

קשה לזכור את כל ההגדרות האלה, ולכן אפשר להכין רשימה קטנה של כל סגנון כותרת ומאפייני הטקסט שלו, ובכל פעם ליצור כותרת ברמה המתאימה. זה בהחלט אפשרי, אבל זה ידני, מונוטוני, מעצבן ומשאיר מקום רב לטעויות.

איך יוצרים סגנון עיצוב?

פה וורד בא לעזרתנו עם סגנונות העיצוב. בכרטיסיית בית ישנה חלונית סגנונות. יש שם סגנונות מוגדרים מראש. אפשר להשתמש בהם כמו שהם ואפשר גם להתאים אותם. עמידה על הסגנון ולחיצה על הכפתור הימני של העכבר תאפשר לבחור בשינוי (modify) ואז  לוחצים על כפתור העיצוב בתחתית החלון. כך אפשר לשנות את הגופן, גודלו, האם יהיה רגיל, נטוי או בולד, ומה יהיה צבעו. אפשר לבחור הגדרות פסקה כדי להגדיר את המרווח בין השורות ועוד. 

וורד מאפשר להשתמש בסגנונות קיימים כמו שהם, להתאים אותם, ליצור סגנון חדש מאפס (לחיצה על החץ בתחתית=חלון הסגנונות ובחירה ב"צור סגנון") והדרך האהובה עליי: לעצב פסקה כמו שבא לי, לסמן אותה, ללכת שוב לחלון הסגנונות, ללחוץ על החץ ולבחור ב"החל סגנון". תיפתח חלונית שתאפשר לתת שם לסגנון, והוא יישמר בחלונית.

אזור סגנונות העיצוב בוורד

איך עובדים עם הסגנונות?

בשעה טובה יצרנו סגנונות לכותרות, פרקים וטקסט רץ. מה עכשיו? אם אנו כותבים מסמך חדש, אפשר ללחוץ קודם על הסגנון שאנו מעוניינים בו ואז לכתוב את הטקסט ולזכור להחליף סגנון במעבר בין הכותרות השונות לגוף הטקסט.

אפשרות אחרת היא לכתוב כרגיל, ובסיום יום עבודה או אחרי מספר עמודים שנחליט עליו לחזור אחורה ולעצב את הכותרות בלבד, שכן ברירת המחדל של הסגנונות היא גוף הטקסט.

אם לעומת זאת קיבלנו כבר טקסט מתורגם ואנחנו צריכים לערוך אותו, בכל פעם שנגיע לכותרת או לפרק חדש נחיל את הסגנון הרצוי.

מה שנוח בעבודה עם סגנונות הוא שברגע שהגדרנו סגנון ונחליט פתאום שבעצם גודל 20 לא מספיק גדול ואנחנו רוצים גודל 36 – לא צריך לעבור על כל העמודים ולשנות ידנית את גודל הפונט. פשוט נלך לסגנון הכותרת שנרצה לשנות, נשנה את ההגדרות של הסגנון, וכמו במטה קסם כל הכותרות ישתנו לפי השינוי שרצינו.

לסגנונות העיצוב יש תפקיד קריטי ביצירת תוכן עניינים. אם הספר שלך יזדקק לתוכן עניינים עבודה עם סגנונות תאפשר לך ליצור אותו אוטומטית במקום לעבור על כל העמודים, לחפש פרקים ולהעתיק אותם ידנית לתוכן עניינים. איך עושים זאת? נראה במאמר הבא.