גיליון דפוס, או ג"ד בקיצור, הוא יחידת מידה אשר משמשת כתקן לצורך קביעת התמחור של עבודות עריכה והגהה שהיקפן גדול יחסית, כגון ספר. אם מדובר בטקסט קצר יותר, כמו טקסט לאתר או מאמר, מקובל לתמחר לפי עמודים, כשעמוד נחשב ל-250 מילים.

למה אי אפשר פשוט לספור עמודים בוורד?

עמוד אינו יכול לשמש יחידת מידה טובה כי השונות בין עמודים שונים רבה מדי. עריכה לשונית מתמקדת בטקסט, ולכן חשוב כמה טקסט יש בספר ולא כמה עמודים.

עמוד שההגדרות שלו הן שוליים רחבים, גופן  אריאל בגודל 16 ומרווח כפול בין פסקאות יכיל כ-125 מילים. לעומתו, עמוד שההגדרות שלו הן שוליים רגילים, גופן אריאל בגודל 12 ומרווח של שורה וחצי בין הפסקאות יכיל כ-500 מילים. ואילו עמוד שההגדרות שלו הן שוליים צרים, גופן  דוד בגודל 10 ומרווח של שורה אחת בין פסקאות יכיל כ-1,500 מילים.

בנוסף, יש הבדל בין עמוד שכולו מלא טקסט לעמוד בספר ילדים שכולל גם איורים ועשוי לכלול משפט או שניים בלבד בכל עמוד. כדי למנוע חילוקי דעות ולהבטיח הוגנות נקבע תקן שמתחשב רק בכמות הטקסט.

מה זה בדיוק גיליון דפוס?

ההגדרה של גיליון דפוס היא יחידה שכוללת 24,000 תווים. תו הוא כל אות וכל סימן פיסוק כמו נקודה, פסיק, גרש, נקודתיים, מרכאות, סימן אחוז, סימן שאלה וכן הלאה. הגדרה זו פותחת פתח לוויכוח אחר: האם רווח נחשב לתו שיש לספור כאשר מחשבים גיליון דפוס? רוב הוצאות הספרים אינן סופרות רווחים בטענה שרווח אינו תו אלא היעדר תו. עורכי לשון ומגיהים טוענים, ובצדק, כי גם רווח הוא תו, שהרי אם שתי מילים נצמדות זו לזו מצופה מהם להפריד ביניהן ברווח, וכן מצופה מהם לשים לב אם יש בין שתי מילים רווח כפול ולמחוק את הרווח המיותר.

איך מחשבים גיליון דפוס

כדי לחשב גיליון דפוס צריך לקבל את הטקסט בוורד. בצד שמאל למטה מצוין מספר העמודים שכולל המסמך ולידו מספר המילים. 

לחיצה בעזרת העכבר על המילים תפתח את תיבת השיח הבאה:

המספר שליד החץ הכתום הוא מספר התווים ללא רווחים שכולל המסמך שלכם.
המספר שליד החץ הירוק הוא מספר התווים כולל רווחים שכולל המסמך שלכם.
את המספר הזה יש לחלק ב-24,000, והמספר שמתקבל הוא מספר גיליונות הדפוס שכולל הטקסט שקיבלתם. הקפידו לסמן את התיבה המסומנת בעיגול כדי לספור את התווים גם בהערות השוליים.