בימים האחרונים נתקלתי בפוסטים ובפרסומים שהמשותף להם היה השימוש במושג שכיבות שמיכה, ובחלק אפילו ראיתי שהכותב תוהה אם צריך לכתוב שכיבות שמיכה או שכיבות סמיכה.

הכתיב שכיבות שמיכה הוא טעות, ויש לכתוב שכיבות סמיכה. אבל למה? על דייסה אומרים שהיא סמיכה. מה הקשר לפעילות הספורטיבית שבה כל משקל הגוף מונח על הידיים ועוד נדרש מאיתנו לדחוף את כל משקלנו מעלה ומטה מספר רב מדי ומעייף של פעמים?

סמוך על סול

בואו נסתכל על הפועל סמך. כשאנחנו סומכים על מישהו, מאמינים בו, אנחנו למעשה נשענים עליו בצורה מטפורית. כשאנחנו מסתמכים על מקור כלשהו לביסוס טענה – גם אז אנחנו נשענים על המקור הזה כסוג של תמיכה לרעיונות שלנו. ומיהו בר-סמכא אם לא אדם שמומחה בתחום כלשהו ואפשר לסמוך על ידיעותיו?

חוץ מהמשמעויות המטפוריות, לסמך יש גם משמעות פיזית ממשית, של השענה, הנחה של משהו על משהו.

מכירים את סוס הסמוכות? סָמוֹכָה זה עמוד, מוט או התקן שנושא את משקלו של מישהו. זה יכול להיות מוט שתומך בשתילים צעירים או, במקרה של התעמלות מכשירים, מתקן שנושא את משקלו של מתעמל שמבצע עליו תרגילים שונים.

לסיכום: שכיבות שמיכה או שכיבות סמיכה?

מכאן שתרגיל ההתעמלות שבו מניחים את משקל הגוף על הידיים כך שהידיים משמשות כסמוכות לגוף כולו צריך להיכתב שכיבות סמיכה ולא שכיבות שמיכה. את השמיכה נשאיר לשנת הלילה…

רוצה ביטחון שמה שכתבת נכון דקדוקית, מנוסח היטב ונטול שגיאות?

ליצירת קשר