אבחנה או הבחנה?

"הם ירו ללא אבחנה," התלוננו משתתפי המשט לעזה. "הרג חסר אבחנה במשחק Army of Two," התרגש הכתב; צעירים "נכנסו לבית הספר עם אקדח והכו נערים ללא אבחנה", משרד החוץ הסיני גורס כי "אין תועלת בעיצומים ללא אבחנה על איראן". ועוד ועוד ועוד.

המשותף לכל הדוגמאות הוא שימוש שגוי במילה אבחנה במקום במילה הבחנה. מדובר בטעות רווחת ולא בכדי. שתי המילים קרובות ודומות זו לזו, ואף על פי כן משמעותן שונה.  אז מתי נכון לכתוב אבחנה ומתי יש לכתוב הבחנה?

הבחנה היא היכולת לשים לב להבדלים דקים בין דברים. יש אנשים חדי הבחנה ששמים לב לכל דבר – חצי קילו שעלית, שאת החולצה הזאת לבשת כבר אתמול –  ויש כאלו שפחות. שימו להם פיל באמצע החדר, והם ילכו סביבו באלגנטיות וישאלו בלי להרים את המבט מה יש לארוחת ערב.

אבחנה היא קביעת טיבה של מחלה על בסיס התסמינים באמצעות שיחה עם החולה ובדיקות שונות (בלעז: דיאגנוזה). שורש המילה הוא ב.ח.נ והמשקל אפעלה, כמו אחזקה. עם השנים נגזר מהמילה אבחנה הפועל אִבְחֵן, על ידי לקיחת האות א' ששימשה כתחילית המשקל והפיכתה לאות שורש במה שמכונה שורש תנייני. מהשורש התנייני א.ב.ח.נ נגזר שם הפעולה אבחון.

לסיכום, איך תבחינו בין אבחנה להבחנה? אם ההקשר הוא רפואי – רוב הסיכויים שמדובר באבחנה. אם ההקשר הוא משהו שנעשה בלי לשים לב לדקויות או פרטים – רוב הסיכויים שהכתיב הנכון הוא הבחנה. בנוסף, כשמדובר בהבחנה בדרך כלל המילה תגיע בצירופים "ללא הבחנה" או "כושר הבחנה". כשידובר באבחנה ההקשר יהיה טעות באבחנה, אבחנה מאוחרת, קבלה של אבחנה, וכאמור הקשר רפואי.

רוצה ביטחון שמה שכתבת נכון דקדוקית, מנוסח היטב ונטול שגיאות?

ליצירת קשר

מוות וחיים בלשון

השפה העברית עשירה בפעלים וביטויים שעניינם מוות: מ"התפגר" ההמוני ועד "ניתק פתיל חייו" המליצי. אך לא מדויק לראות בכל הצורות האלה נרדפות, שכן הפעלים השונים לא רק מציינים את עובדת מותו של פלוני.  אלא גם מוסרים לנו מידע נוסף על המת ועל הסיבה למותו.

התמונה שבראש העמוד לקוחה מכתבה של גלובס, והיא מציגה טעות בין סיבת המוות לפועל המתאר אותה.

מת

זהו הפועל הכללי ביותר שלא מוסר כל מידע למעט שפלוני כבר איננו איתנו.

נפטר

נפטר אינו רק פועל מנומס יותר או בלשון נקייה יותר למת. פועל זה מציין שאדם מת בנסיבות טבעיות, בעקבות מחלה או בשיבה טובה.

ביהדות המסורתית מייחדים את הפועל נפטר ליהודים. אף שאין לכך סימוכין במקורות, הפועל נפטר נתפס כקיצור של נפטר מעול מצוות. מאחר שרק יהודים מחויבים במצוות אין לומר זאת על גוי.

אל הפועל נפטר, שכאמור מציין מוות טבעי מזקנה או ממחלה, מצטרפים הביטויים המליציים נאסף אל אבותיו, הלך לבית עולמו, נפח את נשמתו, הלך בדרך כל הארץ, שבק חיים, הסתלק מן העולם, החזיר נשמתו לבוראו, נקרא לישיבה של מעלה, וכן ביטויי סלנג כמו סגר את הבסטה ומריח את הפרחים מלמטה.

נהרג

הפועל נהרג מתייחס אל מוות שהיה פתאומי ולא צפוי, בדרך כלל בתאונה, בפיגוע או במלחמה. במשמעות זו משמשים גם הביטויים ניתק פתיל חייו, נקטף באבו ונגדע בדמי ימיו.

נפל או נפל חלל

פועל שמציין בבירור מוות במלחמה או מבצע צבאי

נספה

פועל שמתייחס למוות בשריפה או בשואה

נרצח

פועל זה מיידע אותנו שסיבת המוות לא רק הייתה חטופה ולא צפויה, אלא גם גרם לה אדם אחר במזיד, מתוך כוונה תחילה. ביטוי סלנג שרומז על היעדרן של נסיבות טבעיות במוות הוא "הלך לישון עם הדגים".

התפגר

הפועל התפגר לא רק מציין שסיבת המוות היא טבעית, ממחלה או מזקנה, אלא גם חושף את יחסו של הדובר למת. הפועל התפגר מציין זלזול, והוא מופנה כלפי אדם שהיה שנוא, וכעת, לאחר מותו, משווים בינו לבין בעל חיים. פגר הוא נבלה, שגם היא כינוי לאדם שנוא.

התאבד

פועל זה מוסר לנו את המידע שאדם גרם בעצמו למותו. ביטויים נוספים במשמעות זו הם: טרף את נפשו בכפו, שלח יד בנפשו ואיבד את עצמו לדעת.

ובאשר לתמונה שבכותרת העמוד, קורונה היא מחלה ועל מי שמת מקורונה אפשר לומר כי הוא מת או נפטר. הפועל נהרג אינו מתאים בהקשר זה ויש לשמור אותו למקרי מוות חטופים, לא טבעיים ולא צפויים. אילו העסיקו בגלובס עורכים לשוניים הם היו נמנעים מהטעות הזאת.

רוצה ביטחון שמה שכתבת נכון דקדוקית, מנוסח היטב ונטול שגיאות?

ליצירת קשר

ירושה או תורשה?

עושה רושם כי קיים לא מעט בלבול בין שני מושגים דומים: ירושה ותורשה. הדבר אינו מפתיע, כי לשתי המילים האלה יש שורש זהה: י.ר.ש, אך משתמשים בהן בהקשרים שונים.

תורשה

תורשה היא העברה של תכונות פיזיות ונפשיות בין הורים לילדיהם באופן גנטי. אם לאב יש שיער חלק ולאם שיער מתולתל והצאצא מתולתל גם הוא, אנחנו אומרים שהתלתלים עברו אליו בתורשה מאמו. במחקרים עדכניים נמצא שלא רק תכונות פיזיות, מחלות ואופי עוברים בתורשה, אלא גם טראומות נפשיות. נמצא כי הדנ"א שלנו מגיב כל הזמן לסביבה, והשפעות של אירועים שפקדו אותנו כמו תאונות ומצבי דחק, וכן התזונה שלנו, מטביעות את חותמן בגנים שלנו ומועברות לדור הבא.

ירושה

גם ירושה קשורה בהעברה בין-דורית, אך כשמדברים על ירושה מתכוונים להעברה לא גנטית אלא לכזו שקשורה ברכוש, כסף, תפקיד או תואר. לדוגמה, תואר המלוכה מועבר מאב לבנו (ובמדינות מסוימות גם לבתו). ולא חסרים סיפורים על אחים שנקלעו לסכסוך חריף בעקבות מאבק על ירושת ההורים.

שלב ההוכחות

ועכשיו לשתי הדוגמאות שסיפקו לי את ההשראה לכתיבת הפוסט. ראשית טוקבק של בן 63 לכתבה על הנזקים הבריאותיים שגורם הסוכר. המגיב טוען שהוא אוהב מאוד דברים מתוקים וסבור שהאהבה הזו למתוק עוברת בירושה. הוא טועה פעמיים. פעם ראשונה כי הוא מדבר על ירושה ומתכוון לתורשה. הוא מתכוון לומר שהוא ובנו אוהבים לאכול מזונות מתוקים ומכאן שחיבה למתוקים היא תכונה גנטית שעוברת בתורשה. הטעות השנייה שלו היא שחיבה לסוכר נובעת מהתמכרות, ואין בה כל מרכיב תורשתי. כל מי שיפסיק לצרוך לחלוטין סוכר יגלה שהוא אינו זקוק עוד למתוק, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר ולאתר אחר.

ירושה

ושנית, הנה תווית לערק מברוקה, שהוא ערק מסורתי שמיוצר לפי מתכון סודי שעובר בתורשה בין בני המשפחה… זו כמובן טעות, כי הערק אינו זורם בעורקי בני המשפחה ומועבר מאב לבנו גנטית, כך שכל בן נולד כבר עם הידע המשפחתי כיצד להכין את הערק הזה. המתכון הזה פשוט עובר בירושה מדור לדור, וכך היה צריך לכתוב.

ירושה

רוצה ביטחון שמה שכתבת נכון דקדוקית, מנוסח היטב ונטול שגיאות?

ליצירת קשר

שכיבות סמיכה או שמיכה?

 

בימים האחרונים נתקלתי בפוסטים ובפרסומים שהמשותף להם היה השימוש במושג שכיבות שמיכה, ובחלק אפילו ראיתי שהכותב תוהה אם צריך לכתוב שכיבות שמיכה או שכיבות סמיכה.

שכיבות סמיכה או שכיבות שמיכה?

הכתיב שכיבות שמיכה הוא טעות, ויש לכתוב שכיבות סמיכה. אבל למה? על דייסה אומרים שהיא סמיכה. מה הקשר לפעילות הספורטיבית שבה כל משקל הגוף מונח על הידיים ועוד נדרש מאיתנו לדחוף את כל משקלנו מעלה ומטה מספר רב מדי ומעייף של פעמים?

סמוך על סול

בואו נסתכל על הפועל סמך. כשאנחנו סומכים על מישהו, מאמינים בו, אנחנו למעשה נשענים עליו בצורה מטפורית. כשאנחנו מסתמכים על מקור כלשהו לביסוס טענה – גם אז אנחנו נשענים על המקור הזה כסוג של תמיכה לרעיונות שלנו. ומיהו בר-סמכא אם לא אדם שמומחה בתחום כלשהו ואפשר לסמוך על ידיעותיו?

חוץ מהמשמעויות המטפוריות, לסמך יש גם משמעות פיזית ממשית, של השענה, הנחה של משהו על משהו.

מכסוס סמוכותירים את סוס הסמוכות? סָמוֹכָה זה עמוד, מוט או התקן שנושא את משקלו של מישהו. זה יכול להיות מוט שתומך בשתילים צעירים או, במקרה של התעמלות מכשירים, מתקן שנושא את משקלו של מתעמל שמבצע עליו תרגילים שונים.

לסיכום: שכיבות שמיכה או שכיבות סמיכה?

שכיבות סמיכה

מכאן שתרגיל ההתעמלות שבו מניחים את משקל הגוף על הידיים כך שהידיים משמשות כסמוכות לגוף כולו צריך להיכתב שכיבות סמיכה ולא שכיבות שמיכה. את השמיכה נשאיר לשנת הלילה…

 

 

 

 

רוצה ביטחון שמה שכתבת נכון דקדוקית, מנוסח היטב ונטול שגיאות?

ליצירת קשר

קורות חיים: טעויות נפוצות

בשוק חיפוש העבודה קורה לא מעט שאנשים שולחים קורות חיים למשרות רבות בזו אחר זו ומתאכזבים שהמעסיק לא חוזר אליהם. אחת הסיבות לאי קבלת תגובה היא כתיבה לא נכונה של קורות החיים. במאמר זה אציג את הטעויות הנפוצות בכתיבת קורות חיים ששמות מכשול  כבר בצעד הראשון למציאת עבודה.

טעות ראשונה: משתמשים באותו נוסח של קורות חיים לתפקידים שונים

אם יש לכם כישורים שונים ואתם פונים למשרות בתחומים שונים זו טעות לשלוח לכל מודעות הדרושים אותו נוסח אחיד של קורות חיים.

מה נכון לעשות?
יש ליצור טופס שונה של קורות חיים לכל תפקיד שאתם מעוניינים להגיש לו מועמדות ולהבליט בו את הניסיון וההשכלה שרלוונטיים לתפקיד הספציפי הזה.

טעות שנייה: כותבים יותר מדי

יש אנשים שמפרטים את כל המקומות שעבדו בהם, מאריכים בתיאור התפקיד בכל מקום עבודה ומציינים את כל הקורסים המקצועיים שעשו אי פעם. אך עודף מידע כזה מעמיס על ממיין קורות החיים עומס מיותר ואף עלול לגרום לו לשים בצד את קורות החיים הארוכים ולעבור לטופס תמציתי יותר.

מה נכון לעשות?
קורות החיים צריכים לכלול עמוד אחד בלבד. יש לבחור את מקומות העבודה שהתפקיד שביצעתם בהם רלוונטי ביותר למשרה שאתם פונים אליה ולפרט רק אותם. את יתר המקומות מספיק רק לציין, ומקומות שעבדתם בהם לפני למעלה מ-15 שנה לא צריך אפילו לציין. על לימודים שלא רלוונטיים למשרה אפשר לוותר וכך גם על תחביבים.

טעות שלישית: שימוש בפונטים קטנים מדי

טוב, היא אמרה שקורות החיים צריכים לכלול עמוד אחד בלבד. אין בעיה. אני פשוט אקטין את הפונט וככה ייכנס לי כל מה שרציתיקורות החיים שלכם צריכים להיות קריאים, ברורים, מסודרים ונעימים. אם מי שקורא אותם יקבל טופס עמוס באותיות צפופות בפונט בגודל 8 הוא כנראה לא יוציא את העיניים כדי לקרוא וגם לא יטרח להגדיל בעצמו במסמך הוורד את הפונט. הוא יעבור לטופס הבא.

מה נכון לעשות?
לכתוב את קורות החיים בפונט נעים וברור ולא מצועצע (הנפוץ ביותר הוא אריאל) בגודל 12-14 עם מרווח פסקה של שורה וחצי. בנוסף, הדגישו בבולד את הכותרות: פרטים אישיים, ניסיון תעסוקתי, השכלה. כך תיצרו מסמך שנעים לקרוא וקל למצוא בו את המידע הנחוץ.

טעות רביעית: מתן פרטי התקשרות שגויים

זה נשמע כמו דבר מובן מאליו, אבל כבר נתקלתי במקרים ששלחתי מייל לכתובת שהופיעה בטופס קורות החיים והמייל חזר אליי אוטומטית עם ההודעה "כתובת לא ידועה".

מה נכון לעשות?

בדקו שפרטי ההתקשרות שמסרתם נכונים, שלא החלפתם בינתיים כתובת מייל או טלפון ושלא שגיתם באות או במספר באחד מפרטי ההתקשרות.

טעות חמישית: שליחת קורות חיים באנגלית בלי שהתבקשתם לעשות זאת

יש אנשים שחושבים שאם ישלחו קורות חיים באנגלית זה ירשים את המעסיק ויפעל לטובתם. אך שליחת קורות חיים באנגלית בלי שהתבקשתם לעשות זאת היא טעות. אינכם יודעים מי יושב בצד השני. אולי הוא רואה בכך יומרנות? אולי מהירות הקריאה שלו באנגלית איטית מדי ואין לו סבלנות להתעכב על קורות חיים באנגלית ולכן הוא יעבור לטופס הבא ברשימה שכתוב בשפה שיותר נוח לו לקרוא?

מה נכון לעשות?
שלחו קורות חיים בעברית אלא אם כן התבקשתם לכתוב באנגלית או כשאתם פונים לחברה בינלאומית שיש לה סניפים גם בישראל.

טעות שישית: שולחים קורות חיים למשרה שלא מתאימה לכישוריכם

יש אנשים שמאמינים בחוק המספרים הגדולים וסבורים שאם יפנו למשרות רבות בסוף משהו יצליח להם. אבל כשאינכם עומדים בדרישות החובה של המעסיק (ניסיון של חמש שנים לפחות, אנגלית שפת אם ולא ברמת שפת אם) הוא פשוט לא יחזור אליכם.

מה נכון לעשות?
פנו רק למשרות שאתם עונים בהן לדרישות המעסיק.

טעות שביעית: לא עושים הגהה

כשאתם באים להציג את עצמכם בפני מעסיק פוטנציאלי אתם מעוניינים להשאיר עליו את הרושם הטוב ביותר האפשרי. שגיאות כתיב כבר בטופס קורות החיים יוצרות רושם שלילי. שגיאות כתיב יוצרות רושם של אדם לא משכיל, וטעויות הקלדה יוצרות רושם של זלזול. זה לא סוג הרושם שאתם רוצים להשאיר.

מה נכון לעשות?
לקרוא שוב ושוב את קורות החיים כדי להיות בטוחים שלא נפלה בהם טעות. אפשר גם לבקש מחבר לקרוא ולוודא שאין בטופס טעויות. אם אתם סובלים מדיסלקציה, נוטים לשגיאות כתיב או רוצים ללכת על בטוח כדאי להשקיע כמה שקלים ולתת לאדם מקצועי, כגון עורכת לשונית, לבחון את מה שכתבתם.

רוצה ביטחון שמה שכתבת נכון דקדוקית, מנוסח היטב ונטול שגיאות?

ליצירת קשר

רווק, סינגל ופנוי

רווק או סינגל? תסתכלו על התכתובת בין בני הזוג. חוץ מזה שהיא מצחיקה, מסתתרת פה טעות שאנחנו כל כך רגילים אליה שאיננו שמים לב שמשהו כאן לא נכון.

רווקרווק, רווקה. איפה פה הבעיה?

באנגלית single זה גם רווק וגם פנוי. אבל בעברית המושג הזה שמור רק למי שמעולם לא התחתן. כל עוד אדם לא ניצב בפני כומר, רב או כל איש דת אחר לפי אמונתו וקיים טקס נישואים הוא רווק. ואחת היא אם יש לו בת זוג במשך שמונה שנים, ארבעה חודשים או שבכלל אין לו בת זוג כרגע.

אם לאחר הנישואים החבילה מתפרקת ובני הזוג מתגרשים, שני בני הזוג חוזרים לשוק הפנויים-פנויות. הם פנויים לקשר חדש, אך הם כבר לא רווקים ולא יהיו שוב לעולם.

אם בחור ובחורה היו בני זוג אבל לא התחתנו ואז נפרדו, לאחר הפרידה הם לא שוב רווקים. הם פשוט רווקים, בדיוק כמו שהיו קודם. ההבדל הוא שעכשיו הם פנויים לקשר חדש וקודם לא היו פנויים לקשר.

אז כל הכותרות על אורנה בנאי שנפרדה מהחברה וכעת היא רווקה. סתיו שפיר ששוב רווקה. רוברט דה נירו שנפרד מאשתו בעשרים השנים האחרונות ועכשיו הוא… נכון, שוב רווק.  שי גבסו. אייל גולן. זאק אפרון. הכול הוא תרגום מילולי של single.

מה שהבחורה הייתה צריכה בעצם לכתוב זה: משנה סטטוס לפנויה.

רוצה ביטחון שמה שכתבת נכון דקדוקית, מנוסח היטב ונטול שגיאות?

ליצירת קשר

ימי החשכה

השבוע נתקלתי בשגיאת תרגום מעניינת.

מורה לימדה את הכיתה על תקופה בהיסטוריה שנקראת ימי החשכה…

הכוונה היא כמובן לימי הביניים, שבאנגלית נקראים The dark ages.

המתרגם לא שם לב ותרגם את המילים כשלעצמן אחת-אחת במקום לתרגם את צירוף המילים כמושג. זו תופעה נפוצה למדי, והיא נקראת תרגום מילולי. עורכות לשוניות לומדות לשים לב לטעויות מסוג זה ולתקן אותן, כמובן.

רוצה ביטחון שמה שכתבת נכון דקדוקית, מנוסח היטב ונטול שגיאות?

ליצירת קשר

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לבלוג של קולמוס. האתר שעוסק בכל מה שעט יכול לעשות: לכתוב, לערוך לעצב.

בבלוג אעסוק בעיקר במילה הכתובה, בשפה, בתרגום, אתן טיפים לכתיבה וניסוח, ואאיר תופעות שונות בשפה. אז אם אתם אוהבים מילים, מתעניינים בשפה העברית, מקדישים מחשבה לשאלה "איך נכון להגיד" ושמים לב (שלא לומר מתרגזים) לטעויות תרגום בטלוויזיה ולשגיאות כתיב בעיתון, באתרי החדשות, ברשימת הרכיבים התזונתיים של שסק ובהודעה שמישהו השאיר על שמשת רכב מאובקת…

אם מעניינות אתכם עובדות קצרות על השפה שלנו, אם אתם סקרנים לדעת מה הסיפור שמאחורי המילים, אם משעשע אתכם לשמוע על החידושים האחרונים של האקדמיה ועל חידושים לשוניים יצירתיים לא פחות של הטף. אם אתם יודעים מהי המילה הארוכה ביותר בתנ"ך או אם מעניין אתכם לדעת מהי… אם משהו מכל זה מדבר אליכם, הבלוג שלי הוא בשבילכם.

הירשמו כמנויים ותוכלו לקבל עדכונים על חידושים לשוניים, ספרים שיצאו לאור, להציץ אל מאחורי הקלעים של שולחן העבודה שלי ולהתעדכן בעובדות לשוניות שיספקו לכם נושא שיחה למקרה שתיתקעו בלי מה להגיד בדייט/ במעלית/ במסדרון/ באירוע של העבודה.

אז ברוכים הבאים, ולהשתמע.